בעשור האחרון בישראל פרוייקטים של התחדשות עירונית בוצעו בעיקר במסגרת של תכנית מתאר ארצית "תמ"א 38" על סוגיה השונים: חיזוק ועיבוי או הריסה בניה.

פרויקטים במסגרת מתחמי פינוי בינוי – נגררו שנים ארוכות בשל מורכבות בירוקרטית ועל כן היוו מיעוט מסך הפרויקטים שקודמו בעשור שעבר.

על אף שתמ"א 38 הינה הליך רישוי פשוט וקצר באופן יחסי היא נותנת מענה תכנוני ברמת הבניין הבודד בלבד ,  ולא מתייחסת לצרכי הקהילה, השכונה או אפילו הרחוב.

הרשויות המקומיות הביעו חוסר שביעות רצון מפרויקטים בודדים משום שבאחריותן לדאוג לתשתיות הציבוריות כגון כיתות לימוד, מרפאות, כבישים, חניות ובתי כנסת שכאמור  במסגרת התמ"א 38 כאמור לא ניתן לכך ביטוי .

פינוי בינוי לעומת זאת, לוקחת בחשבון את צרכי הקהילה כולה , כל פרוייקט פינוי בינוי מתחיל בהגשת תכנית בניין עיר (תב"ע) אשר מקצה שטחים ייעודיים לצרכי ציבור ומאפשרת ביטוי הצרכים הכולל של המתחם העובר חידוש, החל משטחים ירוקים לרווחת התושבים, דרך הקצאה של שטחי מסחר, חנויות ומשרדים וכלה בתכנון הצירים בכדי לאפשר דרכי תנועה ומעבר נאותים.

פינוי בינוי מאפשרת ראייה הוליסטית לצרכי השכונה, משך הזמן הרב שלקח לקדם תכניות כאלה הפך להיות חסם משמעותי ויצר צוואר בקבוק שאת תוצאותיו אנחנו רואים היום בהתייקרות מחירי הדירות

לאחרונה אושרה  החוק שמכונה "חלופת שקד", שמטרתה היא  לשפר ולייעל תהליכים בכדי שניתן יהיה לתכנן התחדשות עירונית שרואה את התמונה הגדולה ולעשות זאת במהירות וביעילות גבוהות יותר מבעבר.

חלופת שקד נותנת מענה לשלל הקשיים שיצרה תמ"א 38 מבחינה תכנונית, מוניציפלית וכלכלית, באמצעות מתן מענה לצורכי ציבור (דבר אשר נעדר מתמ"א 38). בנוסף לכך, החלופה מתמרצת הכנת תוכניות כוללניות להתחדשות עירונית אשר יתוו את מדיניות התכנון העירונית בצורה המיטבית ומאפשרת לקדם תב"ע וגם היתרי בנייה במקביל תוך עדיפות להתחדשות מתחמית.